פינת קפה היא פינת מחקר; פלטפורמה שחוקרת ומקדמת את התופעה התרבותית של עבודה ויצירה בבתי קפה, עוסקת בקשר שבין מרחב ציבורי לבין האופן שבו אנשים חושבים, יוצרים ומתחברים – גם לעצמם, גם לרעיונות וגם לאחרים.
עבודה ויצירה בבתי קפה היא תופעה המתרחשת ברחבי העולם, לאורך ההיסטוריה, ומציעה אלטרנטיבה לעבודה במשרד המסורתי.
פינות הקפה של פינת קפה הן בתי קפה שונים, ברחבי הארץ (המאגר החו"לי נבנה בימים אלה), שנמצאו מתאימים לעבודה וליצירה, ללקוחות-עובדים; פינות הקפה נבחרו בקפידה, בהתאם לשורה של קריטריונים, מאפיינים, העדפות, צרכים; המאגר המיוחד הזה מתעדכן באופן תדיר, בין היתר על בסיס ניסיון המשתפים – מוזמנים לתרום להגדלתו!
כתבו לי.
הרעיון צמח מתוך אהבה לבתי קפה. יש בהם משהו שמאפשר גמישות, השראה ואינטראקציות בלתי צפויות, שיוצרות לעיתים רגעים של חדשנות והזדמנויות חדשות.
איך הגעתי לזה?
אחרי 16 שנים במערכת הביטחון, בחרתי לשנות כיוון. משהו בי רצה אחרת, וגם כנראה ידע שאפשר אחרת.
מתוך מפגש עם שני אנשים יקרים, נוצרה הזדמנות ליצירת מציאות אחרת. מציאות שבה אני כותבת, עורכת ולומדת כל הזמן, בשילוב מדויק (לי) של עצמאות ושותפות; בתנועה בין מרחבים – המרחב הביתי הנעים ולצידו המרחב הכי מעורר השראה שאני מכירה: בית הקפה.
שם בדיוק נולדה "פינת קפה". במרחב הזה, בין הלפטופ לבין הקפה שלי. זה התחיל בתחושות של הכרת תודה ענקית והשראה גדולה, והתפתח לשאלות ולחקירה של ממש: למה העבודה בבתי קפה כל כך אפקטיבית עבורי? למה המקום הזה מייצר אצלי כל כך הרבה יצירתיות? האם זו רק אני, או שיש כאן עניין רחב יותר?
אלה השאלות שיצרו תנועה שיצרה פינה. פינת קפה.
לאנשים שאוהבים לשלב עבודה ויצירה במרחבים אַ-פורמליים; לאנשים שמחפשים השראה ורוצים להבין איך הסביבה משפיעה על הדרך שבה הם חושבים ופועלים; לאנשים שמתעניינים במגמות בעולם העבודה החדש ובתופעת הנוודות הדיגיטלית; ולאנשים שיודעים או שמרגישים שמשהו "לא עובד להם" במרחב העבודה הקלאסי, ושמחפשים אלטרטיבה. כמוני.
בואו לשמוע על קסם בתי הקפה.
בואו לשמוע מה מיוחד במוסד החברתי הזה, בן מאות השנים, שמושך אליו אנשים בכלל, ולקוחות-עובדים בפרט.
מה יש בהם, בבתי הקפה, שגורם לכל-כך הרבה אנשים, מכל תחומי היצירה והעבודה, לבחור להקים את ה"לשכה" שלהם דווקא על שולחן עץ קטן, בפינה של בית קפה שכונתי, כשהם מוקפים בתנועה מתמדת של אנשים, בצלילי שיחות ומכונת אספרסו, ובניחוחות של קפה ומאפים?
ומה, בעיני, הערך של כל זה?
ערך ושמו סדק; סדק ושמו חשק; חשק שהוא ניצוץ של סקרנות לנסות, להתנסות, להכיר זווית אחרת ודרך אחרת לעבוד בה.
בואו איתי למסע בהיסטוריה של בתי הקפה: מהראשון שנפתח בתורכיה במאה ה-16, דרך השיח האינטלקטואלי בבתי הקפה שבאירופה במאה ה-18, ועד הלפטופיסטים, פגישות העבודה והנוודים הדיגיטליים של ימינו.
בואו לבחון יחד איתי, בצורה אחרת, את עולם העבודה החדש; יחד נציץ עליו מזווית ייחודית, ונבין איך העולם הזה – ההיברידי והגמיש, בעידן הפוסט קורונה – הפך את בתי הקפה ל"משרד החדש".
בואו ננסה להבין איך רעש רקע מתון דווקא מעורר ריכוז ויצירתיות; למה חיבורים מקריים בבתי קפה יכולים לשנות קריירות; ומה יש במרחב הציבורי הזה שהופך אותו למשמעותי.
המילים שאנחנו משתמשים בהן קשורות באופן הדוק למרחב שבו הן נולדות. לבתי הקפה יש תפקיד מיוחד בעיצוב המילים הללו.
בבתי קפה, באווירה שמאפשרת יציאה מהשגרה (או יצירת שגרה של יציאה מהשגרה ;)), נוצרת פתיחות לרעיונות חדשים ולמילים שמעודדות יצירתיות, שיח ומחשבה חופשית.
בדיוק בנקודה הזו מתחברת "פינת קפה" למילים: זהו המקום שבו שיחות ורעיונות יכולים להפוך למשהו גדול יותר – דרך מילים שנהגות בראש, נכתבות על מפיות, מתגלגלות באוויר, ומשמשות כהשראה ליצירה.
כך נולדה מסורת "מילה ליד הקפה": מילה אחת שבאה לעורר מחשבה על עבודה ויצירה במרחב שבין קפה, אנשים ורעיונות.
